פסק-דין בתיק תע"א 2466-09

1.         התובע טוען כי התפטר מעבודתו אצל הנתבעת בשל מצב בריאות הלקוי, והוא זכאי לפיצויי פיטורים על פי הוראות סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן - חוק פיצויי פיטורים). כמו כן נתבעים דמי הבראה, פדיון חופשה, פיצויי הלנת פיצויי פיטורים והחזר הוצאות נסיעות.

2.         התובע עבד כטבח במסעדת קורוס על האש שבבעלות הנתבעת מיום 1.08.04 ועד להתפטרותו ביום 6.03.09 או בסמוך לכך. לטענתו ביום 6.12.08 נפגע בגבו במהלך העבודה. עקב פגיעה זו נעדר התובע מעבודתו אצל הנתבעת במשך כ-6 חודשים. כמו כן קבע רופא תעסוקתי כי הוא אינו מסוגל לשוב ולעבוד בתפקידו הקודם.

3.         הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח שקרתה לו תאונה, וכי התפטר מיוזמתו, ומבלי שהודיע לה על כוונתו לעשות כן, וכי פתח עסק עצמאי בתחום הצבעות, ואף פנה אל הנתבעת במהלך תקופת מחלתו והציע את שירותיו, והיא נענתה לבקשתו. מוסיפה הנתבעת כי זו היתה הסיבה האמיתית להתפטרות התובע, וכי הייתה מעוניינת להמשיך להעסיקו, ואף הציעה לו תפקיד חלופי ההולם את מגבלותיו, אך התובע סרב. משכך, אין התובע זכאי לפיצויי פיטורים. באשר ליתר הרכיבים הנתבעים הרי שאלו שולמו לתובע במלואם. מאחר שעל פי גרסת הנתבעת התובע התפטר במפתיע, הגישה הנתבעת תביעה שכנגד לתשלום דמי הודעה מוקדמת.

יוער, כי בכתב התביעה נתבע גם פיצוי בגין אי הפרשה לקופת גמל, ואולם פיצוי זה שולם לתובע במהלך הדיונים בתיק (הודעת הנתבעת מיום 29.07.10; הודעת התובע מיום 2.09.10), ומשכך התייתר הצורך לדון בו.

4.         השאלות העומדות לפתחנו בתיק זה הן אלו:

א.         האם התובע התפטר בדין מפוטר מחמת מצב בריאותו. לעניין זה, האם התובע המציא לנתבעת את האישורים הרפואיים במועד והאם נתן לנתבעת הזדמנות להציע לו עבודה חלופית. ככל שכן, האם קמה לנתבעת טענת הגנה מפני תשלום פיצויי הלנה.

ב.         האם יש לחייב את התובע בתשלום דמי הודעה מוקדמת, ומה שיעורה.

ג.          מה היה גובה שכרו של התובע והאם תלושי השכר משקפים את שכרו בפועל.

ד.         האם נותרו יתרות דמי הבראה, פדיון ימי חופשה והחזרי נסיעות שטרם שולמו.

5.         התפטרות מחמת מצב בריאותי

סעיף 6 לחוק פיצויי פיטורים קובע, כלהלן:

"התפטר עובד לרגל מצב בריאותו הוא או של בן-משפחתו, ולאור הממצאים הרפואיים, תנאי העבודה ושאר נסיבות העניין הייתה סיבה מספקת להתפטרות - רואים לעניין פיצויי פיטורים את התפטרותו כפיטורים...".

על העובד להוכיח באמצעות תעודות רפואיות כי מצב בריאותו אינו מאפשר לו להמשיך לעבוד אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה (ע"א 80/63 אונגר נ' פיינר את יוסף, פ"ד יז 2005). מצב בריאותו של התובע צריך להיות הגורם הפועל, המניע והמביא לתוצאה, היינו- להתפטרות (דב"ע לה/3-41 היגר נ' שוורץ, פד"ע ז 24; דב"ע נג/3-210 רביוב נ' נאקו שיווק בע"מ, פד"ע כז 514). נטל ההוכחה כי נתקיימו תנאי הסעיף מוטל על העובד.

7.         הנתבעת טוענת כי עצם התרחשות התאונה ביום 6.12.08 מוטלת בספק, כי לא היו לה עדים וכי התובע לא העביר אישורים רפואיים לנתבעת. התובע הגיש כמה תעודות רפואיות לנפגע בעבודה. התעודה הראשונה הינה מיום 6.12.08, שבו נפגע התובע בעבודה, ונקבע כי אינו מסוגל לעבוד עד ליום 6.03.09 (נספח ב' לכתב התביעה).  ב"טופס סיכום בדיקה רפואית" כתב ד"ר אלכס גודקין, רופא תעסוקתי, כי התובע אינו מסוגל לשוב לעבודתו כעובד מטבח מיום 6.03.09 ועד ליום 6.06.09, במסמך מיום 6.06.09 הוסיף כי:

"... הנ"ל נפגע בתאונת עבודה בתאריך 6.12.08. נמצא במעקב במרפאתנו במשך מספר חודשים. הנ"ל לא חזר לעבודה. להערכתי בשלב הנוכחי לא מסוגל לחזור לעבוד כטבח מסעדה..." (נספח ג' לכתב התביעה).

המסמכים הרפואיים תומכים בטענת התובע כי ביום 6.12.08 ארע אירוע אשר בעטיו איבד  כושרו לעבוד למשך תקופה לא קצרה. כך העיד בעניין זה מר נעים מוחמד, שעבד עם התובע:

"... הוא נפל לתוך המקרר... אני הייתי עובד אחראי מטבח כולל מרפסת... התובע עבד איתי, והוא נכנס למקרר להביא דברים והוא נפל, ואני ראיתי שהוא נפל.... רצינו להרים אותו, מדובר במקרר גדול ויש צינור שמוריד מים ויש נירוסטה על הרצפה והוא החליק על הרצפה של המקרר על הגב שלו, אני ראיתי ואמרתי שהוא יקום והוא התחיל לצעוק ואמר שלא ייגעו בו, הגב כאב לו והוא לא יכול היה לקום, קראנו לאחראי ששמו סידני וגם לאלי, הם הזמינו אמבולנס שבא לקחת אותו..." (ע' 7 ש' 6-11, פרוטוקול מיום 5.01.11).

אומנם, מר אלבוים טען כי לתאונה לא היו עדים ופרטיה מבוססים על דברי התובע בלבד (סעיף 3 לתצהירו), אולם עדותו היתה בלתי מהימנה ומתחמקת (ע' 10 ש' 12-28). בעדותו אישר כי שמע על התאונה:

"... בדיעבד, לא הייתי במשמרת שהוא נפל, שמעתי על מה שהיה ועודכנתי, אף אחד לא ראה אותו נופל..." (ע' 10 ש' 22-23, פרוטוקול מיום 5.01.11).